סוכרת מסוג 2


1 דקות קריאה

סוכרת מסוג 2 היא מחלה מטבולית כרונית המתבטאת ברמות גבוהות של סוכר (גלוקוז) בדם, מעל 180. היא נחשבת למגפה עולמית שממדיה התעצמו בעשורים האחרונים, במקביל להתפשטות ההשמנה, שכן קיים קשר בין התפתחות של סוכרת מסוג 2 להשמנת יתר.  

ממה נובעת סוכרת?
סוכרת נובעת ממחסור חלקי או מוחלט של אינסולין בגוף. אינסולין הוא הורמון המיוצר בלבלב ומופרש לדם בעת עליות ברמת הסוכר בדם, למשל לאחר ארוחה. תפקידו של האינסולין הוא להחדיר את הגלוקוז לתאי הגוף השונים לצורך הפקת אנרגיה. אצל חולי סוכרת קיים מחסור באינסולין הנובע מפגם בייצור שלו על ידי תאי בטא (תאים בלבלב המייצרים את האינסולין) או עקב התנגדות הגוף להשפעות האינסולין (תנגודת אינסולין). כתוצאה מכך, בעת עלייה של רמות הגלוקוז בדם, אין תגובה הולמת של אינסולין, ונשאר סוכר בדם. היפרגליקמיה מתארת מצב בו סוכר מצטבר בדם; גליקוזוריה מתארת מצב בו רמות גבוהות של סוכר בדם גורמות להפרשתו בשתן.

מהם הגורמים להתפתחות סוכרת מסוג 2?
חוקרים עדיין לא יודעים מדוע מתפתחת סוכרת סוג 2 באנשים מסוימים ובאחרים לא. עם זאת, קיימים כמה גורמים המעלים את הסיכון להתפתחות המחלה:

משקל – השמנת יתר הוא גורם הסיכון העיקרי להתפתחות סוכרת מסוג 2. ככל שיש יותר שומן, כך גדל הסיכוי לפתח את המחלה. לצד זאת, חשוב לדעת שהשמנת יתר אינה מחייבת התפתחות של סוכרת מסוג 2.

התפזרות השומן בגוף – אנשים שמרבית השומן שלהם מרוכז בבטן הם בעלי סיכון גדול יותר לפתח סוכרת מסוג 2, מאשר אנשים עם שומן במקומות אחרים, כגון מותניים וירכיים.

מחסור בפעילות גופנית – ככל שעושים פחות פעילות גופנית, כך גדל הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2. פעילות גופנית עוזרת בשמירה על משקל תקין, בהתכלות הגלוקוז כמשאב אנרגיה וברגישות התאים לאינסולין.

תורשה - הסיכוי לפתח סוכרת מסוג 2 גדל במקרים בהם הורים או אחים סובלים מהמחלה.

גזע – למרות שהסיבה לכך אינה ברורה, ישנם גזעים שסובלים יותר מן המחלה, בהם שחורים והיספנים.

גיל – הסיכון לסוכרת מסוג 2 עולה עם הגיל, בעיקר לאחר גיל 45. הסיבה ככל הנראה נובעת מהנטייה לעשות פחות פעילות גופנית, לאבד מסת שריר ולעלות במשקל, תופעות המגיעות עם הגיל. לצד זה, גם בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים, גדלה היום הנטייה לפתח סוכרת מסוג 2.

טרום סוכרת – מצב שבו רמות הסוכר בדם גבוהות מהנורמה, אך לא גבוהות מספיק להיחשב כמחלה. אנשים הסובלים ממצב זה ואינם מטופלים, מפתחים לעיתים קרובות סוכרת מסוג 2.

סוכרת הריונית – נשים שפיתחו סוכרת הריונית במהלך ההיריון הן בעלות סיכוי גבוה יותר לפתח סוכרת מסוג 2. הסיכוי גדל גם במקרה של לידת תינוק מעל ארבעה קילו.

תסמונת השחלות הפוליציסטיות – נשים הסובלות מתסמונת זו נמצאות בסיכון לסיבוכים, כאשר אחד מהם הוא סוכרת.

מה תסמינים לסוכרת מסוג 2?
התסמינים לסוכרת מסוג 2 בדרך כלל מתפתחים לאט. למעשה, אפשר לסבול שנים את המחלה בלי להיות מודעים לכך, והיא מתגלה פעמים רבות בבדיקות דם אקראיות. כשרמות הסוכר בדם גבוהות (מעל 250), אלה התסמינים שיכולים להופיע:

  • השתנה מרובה – הדם סופח יותר נוזלים כשיש בו רמות גבוהות של גלוקוז, מה שמוביל להשתנה מרובה.

  • צימאון ויובש בפה – תחושות הנובעות מההשתנה המרובה.

  • רעב – מאחר שאינסולין לא מעביר סוכר לתאים, הם נשארים "רעבים", השרירים והאיברים מרוקנים מבחינה אנרגטית ונוצרת תחושת רעב.

  • ירידה משקל – למרות האכילה המרובה שנובעת מהרעב, מאחר שהסוכר אינו מגיע לתאים, הגוף משתמש במקורות אנרגיה אחרים (חלבון, שומן), מה שעלול לגרום לאובדן משקל.

  • חולשה ועייפות – כשמקור האנרגיה, הסוכר, אינו מגיע לתאי הגוף, נעשים עייפים וחלשים יותר.

  • ראייה מטושטשת – כשרמות הסוכר גבוהות מאוד בדם, נוזל נמשך מהעין וגורם לקשיים בהתמקדות.

  • הפרעות בגפיים – עקב פגיעה של הסוכר במערכת העצבים, ייתכנו תחושות עקצוץ, תחושת חום או קור ואובדן תחושה בגפיים.

איך מטפלים בסוכרת מסוג 2?
הטיפול הכי חשוב בסוכרת מסוג 2 הוא איזון רמות הסוכר בדם, אשר עשוי להשפיע באופן דרמטי על איכות החיים של המטופל ולמנוע סיבוכים שונים של המחלה. איך עושים זאת?

  • תזונה – חשוב להקפיד על כמות וסוג הפחמימות: יש להימנע מפחמימות הגורמות לעלייה חדה ברמות הסוכר בדם (כגון ממתקים, לחם לבן, שתייה מתוקה) ולצרוך פחמימות מורכבות (כגון לחם מחיטה מלאה, בטטות, קטניות). בנוסף, חשוב לא לדלג על ארוחות ולהקפיד לאכול שש ארוחות ביום (שלוש עיקריות ושלוש ביניים), כדי למנוע תנודות חדות ברמות הסוכר בדם.

  • פעילות גופנית – פעילות גופנית סדירה עוזרת לאזן את רמות הסוכר בדם.

  • ירידה במשקל – מחקרים מראים שגם הפחתה קטנה במשקל מבינה לשינויים דרמטיים.

טיפול תרופתי – לחלק מחולי סוכרת מסוג 2, אלו שהגיעו למצב של הרס תאי הבטא ואי ייצור אינסולין בגוף, יומלץ שימוש בזריקות אינסולין לצורך איזון רמות הסוכר בדם. לשאר המטופלים יומלץ שימוש פומי (דרך הפה) בתרופות שונות: מטפורמין לשיפור יכולת התאים לקלוט לתוכם סוכר; תרופות מעכבות DPP4 הגורמות להגברת הפרשת האינסולין; תרופות מעכבות SGLT2 הגורמות להפרשה מוגברת של סוכר בשתן; תרופות אקרבוז המפחיתות את פירוק הסוכר במעי ומורידות את רמתו בדם; תרופות גליטזונים המגבירות את תגובת הגוף לאינסולין ומפחיתות את ייצור הסוכר בכבד; תרופות סולפנילאוראה הממריצות את הלבלב לייצר אינסולין; תרופות מגליטינידים, שגם גורמת להגברת הפרשת אינסולין מהלבלב.