תסמונת התעלה הקרפלית, תאונת עבודה או מחלת מקצוע?


1 דקות קריאה

התעלה הקרפלית נמצאת באזור שורש כף היד, ועוברים בה עוברים עצבים וגידים, כולל העצב המדיאני אשר אחראי לתחושות ולתנועות של כף היד. העצב עובר בזרוע ומגיע לכף היד דרך התעלה הקרפלית ולחץ ממושך וקבוע על העצב עלול לגרום לדלקת כרונית בשורש כף היד כאשר יש היצרות של התעלה.

 

התופעה של תסמונת התעלה הקרפלית נפוצה הן אצל עובדים שעוסקים בעבודת כפיים מאומצת, כמו חקלאים ועובדי מפעל, והן אצל עובדים אשר במסגרת תפקידם מבצעים תנועות חוזרות של שורש כף היד כגון: שימוש רב במחשב או במכונת הקלדה.

 

הכרה בפגיעה בשורש כף היד כמחלת מקצוע

 

סעיף 26 בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי מכיר בפגיעה בשורש כף היד וכפועל יוצא מכך גם בתסמונת התעלה הקרפלית כמחלת מקצוע. סעיף 26 קובע כי דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות בכף היד או במרפק, עשויה להיות מוכרת כמחלת מקצוע אצל עובדים העוסקים בעבודות המחייבות תנועות חד גוניות של האצבעות, כף יד או מרפק החוזרות ונשנות ברציפות.

 

על פי תקנה זו, עובדים הסובלים מתסמונת התעלה הקרפלית זכאים לקבל מביטוח לאומי קצבת נכות כללית, במטרה להבטיח את המשך הכנסותיהם לאחר שאיבדו את כושר העבודה כתוצאה מהמחלה, וגם עקרות בית, אשר איבדו את יכולתן לתפקד במטלות משק הבית, זכאיות לקבל קצבת נכות.

 

תנועות חד גוניות, חוזרות ונשנות

 

אולם, מאחר שתסמונת התעלה הקרפלית מוכרת כמחלת עבודה או כתאונת עבודה בקרב עובדי כפיים, הביטוח הלאומי מכיר בתביעות ואף מעניק להם קצבאות, כל עוד הוכח כי קיים קשר סיבתי בין תחום העבודה לבין התסמונת. כמו כן, המחלה נקבעה בביטוח לאומי כמחלת מקצוע רק לגבי עובדים אשר במסגרת עבודתם נאלצו לבצע שוב ושוב תנועות חדות של אצבעות כף היד, המרפק או כף היד עצמה, באופן רציף.

 

ואף קיימות סיבות שונות ומגוונות להיווצרות התסמונת שאינן בהכרח קשורות לתנאי העסקה, כגון סוכרת, הריון, גנטיקה וכדומה. לכן העובד נדרש להוכיח כי תפקידו כולל תנועות חד גוניות, חוזרות ונשנות של האצבעות, כף היד או המרפק למשך זמן רצוף.

 

לדוגמה: עובד שבמסגרת תפקידו נדרש להבריג במשך כל שעות עבודתו על פני תקופה ארוכה, מבצע פעולה חוזרת ונשנית של כף יד, שעלולה לגרום לתסמונת התעלה הקרפלית, ואף לזכותו בהכרה כנפגע עבודה מול המוסד לביטוח לאומי כ"מחלת מקצוע". דרגת הנכות יכולה לנוע בין 5% במקרה של שיתוק חלקי של העצב ועד 60% בגין שיתוק מלא.

 

כאשר עובד אינו נכנס להגדרה המצומצמת של תסמונת התעלה הקרפלית כמחלת מקצוע, הוא יכול לנסות להוכיח את תביעתו על פי תורת המיקרוטראומה. לשם כך עליו להראות באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי, קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו.